חיי שעה מול אורך-רוח
העם היהודי היה אמור להיות האחרון שמתרגש מרוחות חולפות. על כל איום ומהומה יש לנו תשובה קולעת: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". מניין אפוא קוצר-הרוח?
העם היהודי היה אמור להיות האחרון שמתרגש מרוחות חולפות. על כל איום ומהומה יש לנו תשובה קולעת: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". מניין אפוא קוצר-הרוח?
אחרי השואה נשאלו השאלות: למה הם הלכו ’כצאן לטבח’? מדוע לא ברחו? איך לא הבינו את הגורל הצפוי להם? גם כיום נשאלות שאלות קשות, קשות מאוד…
השבוע חל ראש חודש ובפרשת השבוע, נקרא על מצוות ’קידוש החודש’ שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל. מהו בעצם, ראש החודש שעל-פיו נקבעים הרבה דברים חשובים בחיינו?
יהודי שלם בנוי מהרבה מצוות וחלקי מצוות, לאט אבל בטוח.
תתפלאו לראות כמה אנחנו דומים אבותינו על אף אלפי השנים שחלפו ● מאמר מיוחד לפרשת תולדות עשיו ויעקב
כזו שביתה עוד לא היתה. המשק כולו היה משותק במשך שנה שלימה, במהלכה לא התנהל משא-ומתן בין המעסיקים והפועלים. איש לא העלה דרישות כלשהן ; לא תוספת שחיקה, לא פדיון דמי מחלה ואף לא פרמיות למינהן • בסוף השנה חזרו העובדים למלאכתם. המתח המעמדי פג מעט, פריון העבודה עלה, וזאת למרות שאיש לא שילם לעובדים דמי אבטלה. אם-כך, ודאי תשאלו, מדוע התקיימה השביתה?
העולם המתאחד נגדנו בשם המוסר עם דו"ח גולדסטון מזכיר את הבדיחה על העורב והזמיר שנפגשו במעבה הג'ונגל
היו זמנים שאדם חי את כל חייו בכפר קטן,ומעגל האנשים שהכיר הסתיים באיכרי הכפר. היום, לעומת זאת, שיחה עם ידיד מעבר לים כמוה כשיחה עם השכן מהדלת הסמוכה. האם זה טוב או לא טוב?
במציאות שבה הנשים, לומדות מקצועות חול, עובדות בחוץ וכו' – נכון ללמד בנות נושאים מכל חלקי התורה. מן-הסתם יש לזה קשר לגאולה הקרבה, שאז "תרבה הדעת והחכמה".
יום-הכיפורים מַפְנה קריאה אל כל יהודי – אל תעצור, אל תדרוך במקום, אל תתייאש. הקב"ה מושיט אלינו יד, ואנו נקראים לאחוז בה