על הפרק

העם היהודי היה אמור להיות האחרון שמתרגש מרוחות חולפות. על כל איום ומהומה יש לנו תשובה קולעת: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה". מניין אפוא קוצר-הרוח?

אחרי השואה נשאלו השאלות: למה הם הלכו ’כצאן לטבח’? מדוע לא ברחו? איך לא הבינו את הגורל הצפוי להם? גם כיום נשאלות שאלות קשות, קשות מאוד…

השבוע חל ראש חודש ובפרשת השבוע, נקרא על מצוות ’קידוש החודש’ שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בני ישראל. מהו בעצם, ראש החודש שעל-פיו נקבעים הרבה דברים חשובים בחיינו?

תתפלאו לראות כמה אנחנו דומים אבותינו על אף אלפי השנים שחלפו ● מאמר מיוחד לפרשת תולדות עשיו ויעקב

העולם המתאחד נגדנו בשם המוסר עם דו"ח גולדסטון מזכיר את הבדיחה על העורב והזמיר שנפגשו במעבה הג'ונגל

היו זמנים שאדם חי את כל חייו בכפר קטן,ומעגל האנשים שהכיר הסתיים באיכרי הכפר. היום, לעומת זאת, שיחה עם ידיד מעבר לים כמוה כשיחה עם השכן מהדלת הסמוכה. האם זה טוב או לא טוב?

במציאות שבה הנשים, לומדות מקצועות חול, עובדות בחוץ וכו' – נכון ללמד בנות נושאים מכל חלקי התורה. מן-הסתם יש לזה קשר לגאולה הקרבה, שאז "תרבה הדעת והחכמה".

יום-הכיפורים מַפְנה קריאה אל כל יהודי – אל תעצור, אל תדרוך במקום, אל תתייאש. הקב"ה מושיט אלינו יד, ואנו נקראים לאחוז בה