קפה מאוחר
"את רוצה לזמר לי, שעדיין לא הרתחת מים לקפה?!" רתח ראשיד …
"את רוצה לזמר לי, שעדיין לא הרתחת מים לקפה?!" רתח ראשיד …
לפתע צלצל הטלפון בביתי. "המעלית נתקעה" אמרה. "כל החלונות בבית נעולים למעט אחד". היא עצרה רגע ואחר-כך הוסיפה: "בחדר הזה אמור להימצא עכשיו בעלי" • כמעט נפלתי ממרומי הסולם למראה המחזה המדהים: עיניו הפקוחות בערו כלפידים ופניו להטו באור שלא מן העולם-הזה • סיפור מרטיט לרגל יום הסתלקות הרבנית חי'ה מושקא ע"ה – אשת הרבי.
פייביל לחש בחשש: "הוא מברך שבקרוב מאוד תלך ברגליים יחפות ותישא אבנים על ליבך". את החיוורון על פניו של פייבל החליף עתה סומק עז.
לפתע ניגש אל המלאך שוטר גס ופשוט, ודרש ממנו להציג תעודה מזהה. המלאך לא הכיר את שפתו של השוטר, ועל-כן לא הבין את דרישתו..
משמשו של הרבי, הירש, רץ במהירות לעבר החלון הסגור. הוא פרץ את החלון, העיף מבט פנימה וזעקה נמלטה מפיו: "הם שוכבים מעולפים!". החדר היה אפוף עשן וזוג הזקנים נראו חסרי רוח-חיים. נותרו רגעים אחדים עד שהאש תגיע גם לשם.
מעשה בעיתונאי ישראלי, שביקר בשנת 1971 בארצות-הברית ובהשפעת ידידיו החליט לבקר אצל הרבי.
להפתעת כל הנוכחים, אחז ר' שמואל בידו תרנגול שחור. "אורחים נכבדים", קרא, "זהו תרנגול מיוחד במינו, אשר מרשה אך ורק לאנשים ישרים ללטף אותו, אולם כאשר נוגע בו גנב, הוא מיד מתחיל להכות בכנפיו ולקרוא בקולי קולות "קוקוריקוו'…
"אני יוני גלר וזה שאני עומד כאן לפניכם הוא נס". במילים האלה הוא פותח את תיאור נס ההצלה שלו במלחמת לבנון השנייה • השבוע (י"ז בתמוז) יחלפו שנתיים לתחילת המלחמה בלבנון • שמונה-עשרה שעות קשות שכב יוני בתוך בית בלבנון, פצוע ומדמם, ובניסי-ניסים ניצל
לפתע נזקפו אוזניו של האיש והוא שפשף את עיניו כדי להיווכח שנית בפלא שנגלה לפניו – ילדים כושים דוברי יידיש!…
לשונה של הרבנית דבקה לחיכה. לבה הלם בקרבה: האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?