היתום

בבית מדרשו של היהודי הקדוש מפשיסחה… "אכן הקושיה גדולה מאוד. הרב יבאר לנו את פירוקה בהקדם"..

אני מקווה שאספיק לאכול ולחזור.. הנה, הגעתי הביתה.. רק להשביע את רעבוני. "אוהו, אני שמחה לראותך בני.."

לשם מה אני לומד? האם אני ממהר לבית המדרש רק על מנת ללמוד ולדעת? וכי מה זה יוסיף לי אם לא אקיים?

הנה, אמא, השחת שביקשת. אנא, מחלי לי על שלא מלאתי את בקשתך מיד.. אזדרז לבית המדרש. כעת מחשבתי רגועה..

הוא צעד בשקט לעבר מקומו, אך מיד שנכנס פקח הרב את עיניו ואמר: "אמור לי, האם ידוע לך מי מלווה אותך כעת?

על איזה מלווה הרב מדבר? "אמור נא. איזו מצוה חשובה קיימת זה עתה, שבזכותה בא עימך מלוה כה נכבד?"