הרבי מליובאוויטש

כשחייל בשירות צבאי מקבל פקודה, הוא חייב לבצע אותה באופן מיידי . רק לאחר שביצע אותה, הוא רשאי לקחת את הזמן כדי לחקור את החשיבות הפקודה ♦ הרבי כותב

כאשר העניות בעירך היא שאלה של פיקוח-נפש, בעוד שהאחרים זקוקים למעט חמאה בשביל הלחם שלהם – שאלת הבחירה ביניהם אפילו לא מתעוררת

קיבלתי את מכתבך, בו אתה כותב על התשוקה שלך להתגייר ולהיות יהודי… • גוי לא צריך להיעשות יהודי כדי להשיג הגשמה עצמית • לכל איבר יש את התפקיד הפרטי שלו במסגרת הגידול ההרמוני וההתפתחות של כל הגוף, והתפקיד הזה הוא ההגשמה האמיתית שלו • הרבי כותב

אנחנו יכולים רק לקוות ולהתפלל, ואכן, הננו בטוחים שמכיוון ש"התורה ניתנה לעשות שלום בעולם", המאמצים הבלתי נלאים שלנו להפיץ שלום והרמוניה על ידי התורה, תורת חיים ותורת אמת, בסופו של דבר יניבו פירות במידה המלאה ביותר – "ודבר ה' יקום לעד" • הרבי כותב

אם יש לו איזשהו רגש כלפי הצד האחר, הוא לא היה רוצה לסבך אותה, ואף לא היה מרשה לה להיות מסובכת במצב שכזה

העצבות היא מצב נפשי שמשפיע גם על הבריאות • יחד עם זאת צריך "לעבוד את השם בשמחה" • הדבר האחרון כשלעצמו מעיד על היכולת הכללית של בן אדם להתגבר על עצבות, משום שאחרת התורה לא היתה נותנת הוראה כזאת • הרבי כותב

בהשקפה ראשונה זה נראה מיותר להזכיר גם את הימים, לאחר שהם כבר כלולים ב"שנים" ♦ כל יום יהיה ארוך וטוב מבחינת התוכן שלו ♦ הרבי כותב

הוד מלכותו המלך חואן קרלוס דה בורבון-בורבון, אני מעריך מאוד את הכבוד והזכות שהוד מלכותך והוד מלכותה, המלכה סופיה, העניקו לשליח שלי • הרבי כותב

מהו רבי? האם כל ההילה סביבו אינה מוגזמת? כיצד יכולים החסידים וגם רבנים גדולים ומנהיגי קהילות גדולות, להיבטל בצורה כה מוחלטת ליצור אנושי?