נשאלת השאלה – כפי שכמה שואלים:
אפילו כאשר אני בעצמי עושה את עבודתי בשלמות, עד שאני מגיע לדרגא שמציאותי היא "יפוצו" (תכלית הביטול),
מהי התועלת בזה כאשר "אתם המעט מכל העמים" ובעולם סביב ישנם שבעים אומות שהם ריבוי עצום בערך להכבשה אחת?!
ובסגנון אחר:
מה יאמר האולם ומה יאמרו אומות העולם על כך שיהודי עושה את עבודתו "דיפוצו מעינותיך חוצה", והמיוחד בזרוז הגאולה האמיתית והשלימה, הרי אין הם מבינים את פרוש הדבר?!
זוהי אמנם עבודה גדולה ונעלית מאד – אבל צריכים לכאורה להתחשב – טען הוא – עם אומות העולם!
והמענה על זה הוא:
העולם כבר מוכן, מושלם! כאשר יהודי עושה את עבודתו כדבעי – באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וביחד עם זה כפי שזה מלובש בכלים דלבושי הטבע – הוא יראה איך שהעולם, טבע העולם ואומות העולם מסייעים לו בעבודתו.
משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש"א
